חשיבה חיובית ומודעות עצמית 

מודעות עצמית פירושה קודם כל תשומת לב. הצעד הראשון הוא הפניית הזרקור פנימה ל"אני העצמי". הצעד השני, דרך החשיבה החיובית, טמון בהתמודדות עם מה שנחשף לאור. נתונה בידינו האפשרות לחיות את החיים במצב של כמו שינה, מצב בו אנו לוקחים כמובן מאליו חיים עם מתחים וחוסר איזון רגשי ופיזי, ומשתמשים במילים ומשפטים כמו: "טבעי", ו"כולם מרגישים כך" בכדי לתרץ זאת. איננו צריכים לחיות כך. אנו יכולים להתעורר, להתחיל לשאול שאלות, לנער את האבק מעל המובן מאליו של חיינו, לאתגר ולבדוק מחדש את האדם שאנחנו, את התפקידים שלקחנו על עצמנו, את האופן והצורה בו אנו ממלאים אותם, את מי שחשבנו שאנו ואת העולם הרגשי שלנו, ולהעלות את חיינו על מסלול של קבלה, אהבה, קלות, הנאה, השלמה ויופי. חשיבה חיובית מציעה דרך מעניינת לעשות זאת. חשיבה חיובית יוצרת הפרדה מהותית בין האירועים המתרחשים לבין אופן תפיסתנו אותם, ומאפשרת מתוך כך שיפור מהותי באיכות החיים שלנו. במהלך שנות חיינו למדנו לשים תוויות לחוויות, אירועים ואנשים: אנו קוראים למצב מסוים "אירוע מלחיץ" ולפלוני "אדם מעצבן" או לחוויה "משמחת", וכיוצא בזה. גישה זו לחיים מטשטשת את העובדה כי באירועים עצמם לא קיימים רגשות. רגשות קיימים בתוכנו, והם נוצרים מדרך התפיסה שלנו את האירוע. חשיבה חיובית מלמדת כיצד להפריד בין ההתרחשות לבין התפיסה שלנו אותה, ולמעשה מאפשרת, אולי לראשונה, אפשרות בחירה בין תגובות שונות. חשיבה חיובית אינה מצביעה על דרכים "נכונות" להתנהגות מול דרכים ש"אינן נכונות". הדגש אינו על "מה לבחור" אלא על עצם הבחירה. בכל מצב אנו יכולים לבחור את התגובה שלנו ממגוון של אפשרויות. משום היותנו שבויים בידי תגובות והרגלים שפיתחנו במהלך שנות חיינו, איננו מסוגלים לראות את אפשרויות הבחירה העומדות בפנינו. וגם אם אנו מבחינים בקיומן של אפשרויות אחרות – איננו מסוגלים ליישמן. המישור השכלי אינו מותאם למישור הרגשי. אנו מסוגלים לראות לעתים את הדרך הטובה יותר עבורנו ללכת בה (פחות דאגות, לחץ, חרדות, כעסים...) אך השכל אינו מצליח "לשכנע" את הרגש להצטרף אליו. אנו מרגישים תקועים במישור הרגש ומוסיפים לכעס הקיים, כעס ותסכול ורגשות לא נעימים נוספים. המטרה היא להציב מראה אל מול פני היחיד כדי שיוכל לבחון את עצמו ואת הדרך בה הוא מבטא את אישיותו, ולאפשר לו לבחור את הבחירה הנראית לו ביותר בכל רגע נתון, תוך כדי לקיחת אחריות על תוצאותיה. הבחירה והאחריות מחליפות את מקומן של תחושת הקורבנות והטלת האשמה. חשיבה חיובית פועלת בשני מישורים: במישור השכלי – אליו היא פונה באמצעות תובנות, ובמישור הרגשי – אליו היא פונה באמצעות תרגילי מדיטציה, הרפיה ועבודת דמיון מודרך. שילוב שני המישורים מאפשר עבודת מודעות המשפיעה על כל רבדי האדם. הקושי הגדול של אדם המבקש לשנות את איכות חייו, אינו טמון בדרך עשיית השינוי אלא בהסכמה לו. רוב המשתתפים בקורסים שלי חשים בתחילה כי ההסכמה מובנת מאליה והעבודה הקשה היא ההתמודדות היומיומית עם הרגלי חשיבה ורגש ישנים וניסיון לרכוש חדשים. אולם למעשה, לכל אחד יש ידע בסיסי, אינטואיטיבי, של הנכון עבורו. נכון מבחינת תזונה, מחשבות, חברה, דרך חיים, התנהלות אישית ועוד. עם זאת מעטים מאתנו יחליפו את עוגת הנפוליאון בסלט חסה. הקושי לא מצוי בתנועת היד המניחה את העוגה ולוקחת את הסלט, הקושי מצוי בהסכמה לחיות טוב. וכשמדובר על "טוב" אנו רגילים לתרץ לעצמנו ש"חיים רק פעם אחת" ומגיע לנו "לפנק את עצמנו", אך כל המילים היפות שנשפוך על המצב לא ישנו את העובדה שאנו בוחרים שוב ושוב למלא עצמנו ברעלים של מחשבות, תזונה, סיגריות וחברה ועוד ולקרוא להם: "אהבה עצמית" ו"פינוק עצמי". אין שום דבר אוהב בלהכניס כמויות של סוכר לגוף, אין שום דבר אוהב בלגרום לגוף להתמודד עם עודפים שכאלה, אין שום דבר אוהב בסיגריה, בשאיפה מודעת של רעל לתוכנו. אנו הורסים את עצמנו, את גופנו ונפשנו ואומרים כי איננו יודעים דרך אחרת. כולנו יודעים אחרת, כולנו יודעים מה נכון לנו, אין לנו עדיין את ההסכמה להעניק לעצמנו את הנכון. חשיבה חיובית מציעה דרכים של יישום אבל יותר מכל יוצרת מארג מעודן של תובנות ועבודת מדיטציה ייחודית שמטרתה לקרב אותנו אל ההסכמה. ליצור בתוכנו את האדם האהוב, אותו נרצה לטפח, לרומם, לכבד ולהעצים בכל דרך אפשרית. מטרת דרך חיים זו היא לאפשר את החיים הטובים, המאושרים, השלווים הראויים לכל אדם. זו אינה תורת מוסר בבחינת ציוויים של עשה ואל תעשה, זו אינה דרך המציבה מודל מושלם של אדם רגוע ומאושר אליו יש לשאוף להגיע,

כל אדם יהיו נסיבות חייו, אופיו ודימוי העצמי אשר יהיו, יכול להגביר את תחושת הסיפוק, השלווה והשלמות העצמית בחייו. לשם כך הוא אינו צריך להפוך לאדם אחר או לשנות את מסגרות חייו. כל שעליו לעשות הוא להיפתח לאפשרות השינוי ת אחריות על חייו באשר הוא.